דותן ברזלימשאלהאני אוהב טבע. משהו במגע עם האדמה, עם האוויר הנקי ובעלי החיים שתמיד מפתיעים אותי גורם לי להתקרקע, להתאפס ולהכיר תודה. כל כך רציתי שגם שי...
דותן ברזליבדרך לחופה- חלק 2אחרי החופשה בקולומביה חזרנו למרילנד לעוד תקופת עבודה קצרה כשהטלפון מישראל הגיע. מצבה של אמא של נועה, אילנה, התדרדר משעה לשעה. האישה החזקה...
דותן ברזליבדרך לחופה- חלק 1בכלל לא התכוונתי להציע נישואין. שלוש שנים יצאנו יחד ולא יכולנו אפילו להזות חתונה. גרנו לנו בתל אביב בדירה קטנה ברחוב דרויאנוב. היינו...
דותן ברזליאבא ארך אפיים.שהיינו קטנים תמיד התווכחנו למי יש את האבא הכי טוב בקיבוץ. לי היה קצת קשה עם עצמי בוויכוח הזה כי אבא שלי התהדר בכבוד המפוקפק מאוד של 'מנהל...
דותן ברזלייומן מסע- שבוע 56החזקנו מעצמנו הורים משחררים ומאפשרים. היינו בטוחים שהחיים יוצאי הדופן שאנחנו מנהלים, חוסר השגרה שמובנה בתנועה, והאופי הנינוח שלנו, יהפכו...
דותן ברזלייומן מסע- שבוע 55צ'יקה היתה גורה מתרגשת. הארגיה של הרועה הכנעני שבדמה גרמה לה לקפוץ על אנשים, לתקוף בזעם מכוניות, לרדוף אחרי תרנגולות, לנסות להשתחל בכח...
דותן ברזלייומן מסע- שבוע 54יש משפטים שהולכים איתי שבועות. מישהו זורק משהו, בכלל תוך כדי מחמאה, כבדרך אגב, ויוצר ליקוי חמה כבד באור המחשבות הקדוש שלי לימים שלמים:...
דותן ברזלייומן מסע- שבוע 57אי שם, בין השנה שחלפה לזו המשמשת לקראתנו, נשחקה לי יכולת ההקשבה. כמו בסרט פעולה, בו הגיבור בורח בספינות חלל קטנה אל החופש, כשמאחוריו כל...
דותן ברזלייומן מסע – שבוע 53"אני צריכה קצת שקט" קבעה שי בכעס. "נמאס לי להכיר עוד ועוד אנשים חדשים". בדרך כלל היא נהנת לדקלם לשכנים המתחלפים את התשובות הקבועות שלנו...